עם כתיבת התעודות,
עולה הסוגיה איך לכתוב את ההערכות התעודה.
עולה הסוגיה איך לכתוב את ההערכות התעודה.
הינך או אתה?
הינך- הנה אתה
בלשון ימינו, ובייחוד בלשון הכתובה, רווח למדי השימוש בנטיותיה של המילה
הִנֵּה בתפקיד אוגד: "התובעת הינהּ מנכ"לית החברה",
"התפוז הינו פרי חורף מובהק",
"בול זה הינו נדיר ביותר".
שימוש זה הוא הגבהה מלאכותית של הסגנון שלא לצורך ושלא כהלכה,
והוא אינו עולה בקנה אחד עם שימושיה של המילה הִנֵּה בעברית הקלסית.
במקומו מומלץ לנקוט את כינויי הגוף:
"התובעת היא מנכ"לית החברה",
"התפוז הוא פרי חורף מובהק",
ולעיתים אין צורך באוגד כלל, כגון "בול זה נדיר ביותר".
המילה הינה רגילה מאוד בלשוננו עוד מימי המקרא. ביסודה היא משמשת לרמיזה, להצבעה ולהדגשה, ולעיתים קרובות היא באה בפתיחת משפט כדי לעורר תשומת לב: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים" (שמואל א ב, לא ועוד),
היא משמשת להדגשת נושא המשפט: "הִנָּךְ יָפָה, רַעְיָתִי" (שיר השירים א, טו) – אכן את יפה;
בימינו מומלץ לשמור את השימוש בנטיותיה של המילה הִנֵּה רק להקשרים שבהם יש צורך אמיתי בהדגשה, למשל בפתיחת משפטים חגיגיים כגון "הינני מכריז", "הינכם מוזמנים לטקס הממלכתי". בשאר ההקשרים ננקוט את כינויי הגוף הרגילים – הן בדיבור הן בכתיבה.
הערה: על פי כללי הכתיב המלא החדשים המילה הינה נכתבת ביו"ד, וכך גם בנטיות: הינני, הינם וכו'.
(מתוך: אתר האקדמיה ללשון)
