27.7.13
בטיולי בוינה הופתעתי לראות את יצירותיו של קלימט בכל פינה.
זיהיתי אותם מיד מפני שגם על קירות ביתי רקומות יצירותיו.
מצורפות תמונות שרקמתי.
הייתי סקרנית לדעת מה הקשר בינו לבין וינה.
כשחזרתי לביתי חקרתי אודותיו וגיליתי שקלימט
נולד בבאומגרטן שליד וינה, בין השנים 1876-1882, למד במדרשה לאמנות בווינה אצל פרדיננד לאופנברג והכשיר עצמו בתחום האמנות, בדגש על עיטור מבני ציבור. בשנת 1879 עבד אצל הצייר הנס מקרט. בשנים 1883-1892 פעל ביחד עם אחיו ארנסט קלימט ועם פרנץ מאטש במסגרת "חבורת האמנים", אשר יצרה בין השאר את ציורי הקיר במוזיאון לתולדות האמנות בווינה ואת עיצוב הפנים של בניין התיאטרון הממלכתי בעיר.
יצירתו של קלימט, היו שנואות על הנאצים. העובדה שקלימט הרבה לצייר דיוקנות של יהודים בציוריו לא הוסיפה לו אהדה אצלם. את תחילתו של מאבק משפטי בן שש שנים סימנו בשנת 1999 חמישה ציורים של קלימט אשר נלקחו בידי המשטר הנאצי בשנת 1941 מבעלות משפחת בלוך-באואר היהודית ונמסרו לגלריה בארמון בלוודר בווינה (היום "הגלריה האוסטרית בלוודר"). הגלריה המשיכה להחזיק בציורים גם לאחר סופו של הרייך השלישי בשנת 1945, שכן הגברת אדֵלֵה בלוך-באואר, שאותה צייר קלימט פעמיים, ביקשה כבר בצוואתה משנת 1925 למסור אחרי מותה את ציוריה ל"גלריה הממלכתית האוסטרית בווינה". אלא שלא כך אירע, ומשפחת בלוך-באואר נאלצה להימלט מאוסטריה לאחר האנשלוס, ובעלה של בלוך-באואר מת בגלות בשווייץ. בשנת2006 פסק בית משפט שחמשת הציורים, בשווי משוער של 150 מיליון דולר, יושבו ליורשיה של בלוך-באואר, ובעיקר לאחייניתה, מריה אלטמן.
בשנים 2004-2001 הוחזרו עוד חמישה ציורים נוספים של קלימט לבעליהם המקוריים, לפי חוק אוסטרי בנושא. ביוני2006 מכרה מריה אלטמן אחד מהציורים, "פורטרט של אדלה בלוך-באואר" לאיל ההון רון לאודר תמורת 135 מיליון דולר - המחיר הגבוה ביותר ששולם אי פעם עבור ציור (השיא הקודם היה הציור "נער עם מקטרת" של פאבלו פיקאסו, שנמכר ב-104.1 מיליון דולר). בשנת 2006 יצא לאקרנים סרט בשם "קלימט", המתאר את חייו ויצירותיו. (מתוך ויקפדיה)
תמונות של קלימט על
כוסות, קופסאות, אגרטלים,
תיקים ועוד מחנויות בוינה.
איזה יופי, איזו הנאה...
אני אוהבת את ציוריו
ומה איתכם?
אוהבים?