דפים

‏הצגת רשומות עם תוויות שפה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שפה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 3 באוגוסט 2022

פינת הלשון - ענף עץ עָבוֹת


פינת הלשון - ענף עץ עָבוֹת

אבותינו היו עובדי אדמה, ולכן הם הבדילו היטב בין סוגים שונים של ענפי האילן וקבעו שם מיוחד לכל ענף. היום, כשרובנו לא עובדי אדמה, הרבה מהמילים הללו משמשים מילים נרדפות. להלן המילים ופירושי ההבדלים הדקים ביניהן.

אָמִיר – הענפים העליונים שבעץ, הצַמֶרֶת

בַּד – ענף עבה ששימש למוֹט או לקורה

גבעול – החלק הצומח מן השורש ועליו גדלים העלים, הפרחים והפֵּרות של הצמחים

גְּרוֹפִית – ענף של זית או שִׁקמה (בדרך כלל כָּרוּת)

דָּלִית, דָּלִיָּה – ענף ארוך, דק וגמיש המתרומם כלפי מעלה (בעיקר של גפן)

זַלְזַל – ענף דק (בדרך כלל קטן או המזיק לאילן)

זְמוֹרה – ענף של גפן הנושא את אשכולות הענבים והעלים (ויש אומרים ענף שזמרו [חתכו] אותו כדי להרכיב על הגפן ולהשביח את ענביה)

זֶרֶד – ענף רך ודק (בדרך כלל הנאכל ע"י בהמות)

חוֹטֶר – ענף היוצא מהגזע והסמוך לשורש

חֲרוּת – ענף של דקל

יוֹנְקָה, יוֹנֶקֶת – שלוחה דקה היוצאת קרוב לקצה השורש (ובכך מגדילה את שטח הפנים ויניקת המים). בקצה כל שורש יש אלפי יונקות מיקרוסקופיות

כַּף – לולב

נְטִישָׁה – ענף המונח על הארץ

נֵצֶר – ענף רך הצומח מהשורש

סָעיף, סְעַפָּה, סַרְעַפָּה – מקום שבו יש ענפים רבים המסתבכים יחד (מעין סְבַך)

סַנְסַן – תפרחת התמר (בראש האילן)

עֳפִי, עֳפָאִים – צמרת האילן (ויש אומרים: ענף דק)

עָנָף – שם כולל לגבעול היוצא מן הגזע ושעליו צומחים הפֵּרות, העלים או הפרחים

פֹּארָה, פֻּארָה – שם קיבוצי לענפים

רַגְלִית, רוֹגְלִית – ענפים (בדרך כלל של גפן) המתפשטים על גבי הקרקע לרגלי בני האדם (ההפך מדָּלִית – ע"ע)

שׂוֹךְ, שׂוֹכָה – ענף מסועף וארוך מצמרת העץ, הנושא בדים צדדיים מרובים

שְׁלוּחָה – גבעול המתפשט לאורך הקרקע

שָׂרִיג, שָׂרִיגִים – ענפים דקים המשתרגים ומסתבכים ונאחזים זה בזה (ויש אומרים: ענפי הגפן).

בעברית גם יש שמות לקבוצת ענפים: נוֹף, סְבַך, צַמֶּרֶת.

יום חמישי, 24 בספטמבר 2020

גמר חתימה טובה או חתימה טובה?


לקראת יום הכיפורים יש המאחלים חתימה טובה 
ויש המאחלים גמר חתימה טובה. ההבדל בין האיחולים 
האלה הוא בעיקר הבדל של מסורות: 
אצל יוצאי עדות המזרח מקובלת יותר ברכת "חתימה טובה", 
ואצל רוב יוצאי אשכנז – "גמר חתימה טובה" (ובראשי תיבות גמח"ט) או "גמר טוב".
(מתוך האקדמיה ללשון)
אז איך אתם מברכים?
Bitmoji Image


יום חמישי, 2 ביולי 2020

אשנב לשפה - תעודות - על חודו של יוד



לקראת כתיבת התעודות

עולה הסוגיה איך אנחנו כותבים
את בהערות,
הישגייך או הישגיך
עלייך או עליך.
למרות שאני כותבת תעודות מזה שנים רבות,
כל שנה אני בודקת שוב.
הפעם הבדיקה הייתה  קלה 
התשובה נמצאה באקדמיה ללשון:
 כיצד נכון לכתוב: עליך או עלייך, הישגיך או הישגייך?
תשובה: לפי כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה,
הכתיב ביו"ד אחת מכוון לזכר והכתיב בשתיים לנקבה.
ההבדל נובע מכך שהיו"ד בכינוי לזכר אינה הגויה
ואילו בכינוי לנקבה הגויה (יו"ד עיצורית).
לפיכך לתלמיד יש לכתוב: "עליך (= עָלֶיךָ) לשפר את הישגיך (= הֶשֵּׂגֶיךָ)";
ולתלמידה יש לכתוב: "עלייך (= עָלַיִךְ) לשפר את הישגייך (= הֶשֵּׂגַיִךְ)" וכדומה.


 למתעמקים בנושא קראו
מה אומר רוביק רוזנטל על כך: 

רוביק רוזנטל / איך כותבים את זה

חכמי התלמוד היו נדיבים יותר מסופרי המקרא הקדמונים באימות קריאה,
ופיזרו ווים ויודים במילים רבות, אבל הקושי נמשך.
מחוללי תחיית הלשון ובן יהודה בראשם דבקו בכתיב החסר,
ולכן לא קל לפענח את כתביו של מחייה הלשון העברית.
רק בשנות השישים הוציאה האקדמיה ללשון הנחיות למה שקרוי
"כללי הכתיב חסר הניקוד", ובא לציון גואל, כלומר, לא לגמרי.
כ-95% מהכללים התקבלו על דעת הכל (או הכול), אבל בכמה עניינים עושה כל עורך לשוני,
או הוצאת ספרים, או עיתון או מורה בכיתה כראות עיניו.
למען הסר ספק: בעיני (או בעיניי) זה בסדר גמור.
שפה איננה אוסף פקודות צבאיות.
אם תקנה מסוימת אינה מקובלת, או מקובלת חלקית,
ככל הנראה היא אינה טובה מספיק.
והרי מילון קצר וחלקי למקרים שבהם אין הסכמה על הכתיב הראוי.
הערות סטטיסטיות על בסיס מבחן גוגל פשוט.
אמא או אימא? מן הכשלונות הגדולים של כללי הכתיב חסר הניקוד.
על כל שבע `אמא` נמצא אימא אחת. למה?
ככה. אמא יש רק אחת, וכותבים אותה בלי י`.
אשה או אישה? כישלון אם כי מצומצם יותר.
אשה אולי אוהבת את אישָהּ, אבל לא אוהבת י` בתוכה,
היחס בערך אחת לחמש.
גִלגֵל או גילגל? מקרה דוגמה לכל אלפי השמות והפעלים שבהם מופיעה תנועת i בהברה סגורה ולא מוטעמת.
הכלל קובע שיש לכתוב בחיריק חסר, אבל הנטייה של
רבים היא להוסיף י` כדי למנוע אי הבנה,
למשל בין גִלְגֵל לבין גַלְגַל או גַלְגֵל. בחלק מן המילים
ההעדפה הגורפת היא ללא י`,
אף אחד אינו כותב פיתאום או מיספר,
אבל המילה מינהל, למשל, מופיעה בהרחבה
בפרסומים ממשלתיים עם י`, וכמוה מינהלת.
דרמתי או דרמטי? פעם ניסו לשוות למילים לועזית המסתיימות
ב-tic גוון עברי ולכן כתבו דרמתי,
שהרי דרמה היא נקבה. לא עבד, וטוב שכך. בתעתיק המקובל מאנגלית t היא טי"ת  ו-th היא תי"ו.
לכן יש לכתוב דרמטי (dramatic), וגם סינתֶטִי
 (synthetic) ולא סינטתי.
היתה או הייתה? הכלל שיש לכתוב הייתה (וגם חייתה, דייסה וכו`) בשני יודים הגיוני, אבל אינו אהוד במיוחד.
רוב הכותבים מעדיפים דיסה על פני דייסה. ל`הייתה`
חדירה יפה, שוות ערך ל`היתה`,
אולי בזכות התוכנה המתקנת המתעקשת לסמן את `היתה` כשגיאה.
הריון או היריון? הכללים קובעים שיש לכתוב היריון, וגם ריאיון, גירעון,
ובאותו משקל זיכרון וחיסרון, אבל לא פתרון,
שבו הת` בשווא. במציאות השימוש מעורב.
התדיינות או הידיינות? כאן אפשר לקבוע
בהחלט את התשובה `גם וגם`.  
ת` הבניין של התפעל נבלעה בד` במלה "הידיינות"
מסיבות של נוחות הדיבור.
כך גם ב"הידרדרות" ואחרות, אך ניתן לומר ולכתוב גם
"התדיינות" ו"התדרדרות".
חשׂוכת מרפא, חסוכת מרפא, או חשׁוכת מרפא?
  
גם, גם, ולא גם. ש` שמאלית וס` מתחלפות ביניהן.
הראשונה אופיינית למקרא, והשנייה מצויה
 בתלמוד ובלשון ימי הביניים.
לכן  אפשר לומר "מחלה חסוכת מרפא",
אך  "חשׂוכת מרפא" היא הצורה המקובלת.
לעומת זאת מקובל היום לכתוב "חוסך", למרות שבמקרא נכתב "חושׂך שבטו שונא בנו".
"מחלה חשׁוכת מרפא" היא ביטוי שגוי, אבל השיבוש התפשט, אולי מפני שמחלה סופנית עושה לנו חושך בעיניים.
ילדיי, או ילדי?  הכלל אותו כלל כמו במקרה הייתה (וגם בניין, מחייב וכדומה, אך שם אין חילוקי דעות):
ילדיי, רבותיי, ספריי. ברוב המקרים י` כפולה מונעת אי הבנות. למרות זאת לא כולם אוהבים.
כל או כול? הכלל ברור, כאשר `כל` מופיעה בסמיכות (כָּל הזמן) היא תיכתב כל: כל הזמן.
כאשר היא מופיעה באופן עצמאי (הַכֹּל בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל) היא תיכתב עם ו`: הכול בכול מכול כול.
בינתיים הצורה העצמאית נגררת אחרי הסמיכות ביחס של אחת לשמונה,
צורת הכתיב `הכול` או `יודע כול` הוא נחלתם של מדקדקים ועורכים לשוניים.
לומר או לאמר? `לומר` היא הצורה התלמודית של שם הפועל אָמַר, לצד הצורה המקראית `לאמור`,
והיא התקינה והנפוצה. עם זאת, `לאמר` שומרת על האות א` שבשורש, ואין לראות בה שגיאת כתיב.
ליצן או לצן? האקדמיה החליטה בשנת 1997 כי המילים "לצן" ו"לצנות" יופיעו בצירי חסר בכתיב המנוקד והלא מנוקד.
כך מופיעה המילה גם במילון התיאטרון של האקדמיה משנת 1940.
הנימוק העיקרי להחלטה היה שהכתיב הזה מקרב אותה למלה הנפוצה "לץ".  
ההחלטה הזו תמוהה, בלשון המעטה. בתלמוד מופיעות "ליצן" ו"ליצנות" כמעט תמיד בצירה מלא,
זו הצורה הכמעט בלעדית בה היא נכתבת היום בעיתונות ובספרות, והיא הקרובה ביותר לדרך בה אנו הוגים את המילה.
מבחן גוגל מספר שכמעט אף אחד אינו כותב `לצן`,
ודוקטור גוגל אפילו שואל בהקלדת `לצן`: האם התכוונתם ל`ליצן`? כן. התכוונו. סתם רצינו לבדוק משהו.
מֵכַל, מְכַל או מֵיכל? אבן שושן במהדורת 1969 עוד כותב מֵיכל, על פי ההופעה היחידה במקרא: מִיכל.
אלא ש"מִיכל" המקראית היא מילה נדירה שפירושה פלג מים ואינה קשורה לענייננו.
האקדמיה שינתה ל"מְכָל", וחבל. מֵכל (שורש כו"ל) נכתבה בעבר בצירה,
כמו מֵסַב או מֵמַד מגיזרת הכפולים, ובכתיב מלא נהגו גם לכתוב אותה בצירה מלא, מֵיכל.
בשלב מסוים נקבע שיש להגות ולכתוב את המילה בשווא נע,
אולי כדי להבדילה מן הכפולים, אבל הדיבור מסגיר כאן צירה לכל דבר, ואפילו צירה מלא.




יום שישי, 26 ביוני 2020

יום הלשון העברית


יום הלשון העברית

29/12/2018 00:06:42
בהתאם להחלטת ממשלת ישראל מיום ד' בכסלו התשע"ג (18.11.2012)
 "קידום מעמדה של הלשון העברית בישראל ובעולם",
הוכרז יום כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן יהודה,
כיום מיוחד לכבוד הלשון העברית.
השבוע חל "יום הלשון העברית", 
תלמידי כיתה ו' קיימו פעילות לכלל תלמידי בית הספר.
הם החלו בהצגת
סרטונים ומצגות מתוך האתר שלי:
המשיכו בדפי מידע ופעילות הכוללים:
הכנת ת"ז, העשרת אוצר מילים, משחקי לשון, תשבץ, תפזורת ועוד.



סיימו בהכנת בול ועיצוב סימניה.

וקבלו גם מכתב תודה


אשנב ללשון, הֶכְרֵחַ או שמא הֶכְרַח?


איך אומרים הֶכְרֵחַ או שמא הֶכְרַח?

28/12/2018 16:36:12

המילה "הכרח" במשמעות ,necessity 
מקובלת  בצירופים כגון "לא בהכרח" וכדומה.
האם צריך לומר הֶכְרֵחַ או שמא הֶכְרַח?
צורת ההגייה הנכונה היא הֶכְרֵחַ (ר' בצירה).
ויש להימנע מההגייה בפתח.
כך גם במילים כגון: הֶצֵּעַ (היצע), הֶסֵּעַ (היסע), הֶנֵּעַ (הינע) .

זאת על בסיס המשקל של המילים תפוח ורוח Xוח,
כך גם בהכרח, עם צירה ב-ר'.

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ר×?×?

מתוך: האדקמיה ללשון



יום שני, 15 ביוני 2020

אשנב לשפה - כוסות חד פעמיות או חד פעמיים, איך יש לומר?



 כוסות חד פעמיות או חד פעמיים, איך יש לומר?

והתשובה:
כוסות חד פעמיות,
כלים חד פעמיים.
כוס בעבר הייתה נקבה וזכר
כיום היא נקבה.
שרוול כוסות חד פעמי שתייה חמה - חומרי ניקוי וחד פעמי