כרטיס ברכה לחנוכה

 כרטיס ברכה 

עם סביבון תלת מימד

פופ אפ סביבון

https://www.youtube.com/watch?v=AAybLNq12A0

סביבון סוב סוב סוב

 רעיון לעיצוב סביבון מעץ

מצורפות תמונות,

חג שמח!

מקור המילה סביבון

 

 על הסביבון

מקור השם "סביבון" - שני אנשים טוענים לזכויות על השם סביבון: האחד הוא זילברוש שפרסם 

את השם בתחילת המאה בעיתון העברי "הצפירה"; השני הוא איתמר בן אב"י, 

בנו של אליעזר בן יהודה שטוען שהמציא את המילה בהיותו בן 5.

משחק הסביבון הוא עתיק יומין והוא היה נפוץ בקרב עמים קדמוניים כמו הבבלים,
המצרים היוונים והרומאים.

לשאלת מקורו של משחק הסביבון תשובות אחדות:

   יש הטוענים כי מקורו של המשחק בתקופת בית שני. 
בימי גזרות אנטיוכוס נתנו לילדים סביבונים כדי שישחקו
בהם בכל עת שבה נראו יוונים מתקרבים. על פי סברה זו מטרת המשחק
בסביבון הייתה להסוות את לימודי התורה.

   יש הטוענים כי המשחק בסביבון הוא גלגול של משחק הימורים גרמני שבו
שיחקו יהודים רבים ואף הפסידו כספים. על סביבון ההימורים היו חרותות ארבע
אותיות: N, G, H, S. האות Nפירושה "נִּישְׁט" - לא זכית בכלום; האות Gפירושה "גַנְץ" -
זכית בכל הכסף; האותH  פירושה "הַלְבְּ" - זכית במחצית מן הכסף;
והאות Sפירושה "שְׁטֶל" - המתן תור אחד.

   יש הטוענים שארבע האותיות שעל הסביבון הן ראשי תיבות 
של המילים נשיא  גדול היה שמעון, ושהכוונה היא לשמעון החשמונאי.

   חכמי התורה, שהתנגדו למשחקי הימורים, ניסו למנוע את משחק הסביבון, 
 ומשראו שאין באפשרותם לעשות זאת, הפכו אותו למשחק געגועים לארץ.
האותיות שעל פאות הסביבון הן ראשי תיבות של המשפט: נס גדול היה שם.
המילה "שם" מציינת את הכמיהה לארץ. בארץ ישראל החליפה את "שם" המילה "פה".

 סביבון אחד ושמות לו רבים

עד לפני כשבעים שנה לא היה לסביבון שם עברי מוסכם,
והכינוי "סביבון" לא היה ידוע.

  הסביבון נקרא בשמות רבים:

 דרידל - בפי יהודי מזרח אירופה שדיברו יידיש.

 מגדל עוז- כך נקרא הסביבון בספר תקופת החגים שבו מתואר חג החנוכה:
 "ונערי החדר משחקים במגדל עוז מוצק עשוי בדיל או עופרת".

 חזרזר - בספרו בימים ההם כתב מנדלי מוכר ספרים: "בליל חנוכה הקטנים
מגלגלים על השולחן את החזרזר, הוא כדור עופרת".

 כרכר- המשורר ח"נ ביאליק  כתב בשירו הידוע:

"מורי הביא כרכר לי 
כרכר עופרת יצוקה
יודעים אתם לכבוד מה?
לכבוד החנוכה"

סבסב - אברהם אברונין, המורה ללשון, המציא את השם סבסב.

גלגילון- כינוי שבו השתמש הסופר יעקב שטיינברג.

 פרפרה - מילה שציין יהודה גור במילונו, כנראה בהשפעת המילה הערבית
 "פורפרה" שהיא אף שם של משחק.

                            מתוך: אתר משרד החינוך