דפים

יום ראשון, 29 בנובמבר 2020

חדר מסע - כ"ט בנובמבר

 29.11.17

השנה התחלנו משהו חדש,

החלפנו חלק מהטקסים בחדר מסע.

לשם הכנת "חדר מסע", 

 הכינו פוסטרים לתערוכה שבה תלמידי בית הספר נחשפים למידע

על כ"ט בנובמבר 1947.

התלמידים האזינו להצבעה באו"ם וקראו על 

התהליך שעבר הישוב העברי עד הקמת המדינה. 

בנוסף, התלמידים נחשפו לתמונות אומנות המתארות את כ"ט בנובמבר 

דרך עיניהם של הציירים, וכן לפן הלשוני של תאריך האירוע.

הפעילות הייתה מעניינת ומשמעותית מאד עבור התלמידים המארחים

אשר הכינו את הפעילות ועבור התלמידים שבאו ללמוד את הנושא.

מצורפות תמונות:

ופעילות משחקית

כ"ט בנובמבר 2012

 29.11.12

היום ערכנו את טקס כ"ט בנובמבר. 

ב-כ"ט בנובמבר 1947, הצביעה עצרת האו"ם בעד הקמת מדינות ליהודים ולערבים,

וקבעה את גבולותיהן ברוב של 33 נגד 3 1 ובהימנעות 10 מדינות.

המדינה היהודית אמורה היתה להיבנות משלושה חלקים שאינם כוללים את יפו

(שתהיה למובלעת ערבית) ואת ירושלים (שתהיה לאזור בינלאומי).

היהודים הסכימו להצעה. הערבים דחו אותה,

ולא זו בלבד אלא שתקפו מייד את היישובים היהודיים בכל רחבי ארץ-ישראל.

הבריטים הודיעו על תום המנדט ב-15 במאי 1948 ועל גמר הפינוי הצבאי ב1- באוגוסט 1948.

תכנית החלוקה של האו"ם הביאה בחשבון איחוד כלכלי בין המדינות הערבית והיהודית.

אך בדחותם את החלטת האו"ם, שהעניקה להם מדינה,

דחו הערבים גם את הצעת האו"ם לאיחוד כלכלי ערבי-יהודי.

 ביום ה` באייר תש"ח - 14 במאי 1948 - הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת-ישראל.

אולם מפת מדינת-ישראל עוצבה במלחמה, ולא בעצרת האו"ם.

למחרת ההחלטה של עצרת האו"ם מ29- בנובמבר 1947 פרצה מלחמת העצמאות

וב15- במאי 1948 פלשו צבאות מדינות ערב לארץ.

בשנת 1949 הסתיימה המלחמה בחתימת הסכמי שביתת-נשק עם סוריה,

לבנון, ירדן ומצרים. קווי שביתת-הנשק שנקבעו ב- 1949 היו הגבולות הלכה למעשה עד 1967,

אולם במרוצת אותן שמזנה-עשרה שנים שחלפו

לא הסכימה ולו שכנה אחת מבין המדינות הערביות המקיפות את ישראל

לכרות עמו ברית שלום או להכיר בגבולותיה כבני-קיימא. 

מצורפות תמונות מהטקס,

 


 

יום חמישי, 19 בנובמבר 2020

יום רביעי, 18 בנובמבר 2020

כרטיסים סתויים

 מצורפים כרטיסים
שהכנתי באווירת הסתיו.






leaf umbrella


המלצה על הספר המקום הנכון / קן רובינסון

 24.8.13

בשנת 2013, כולם התלהבו 
מהרצאתו של שר החינוך שי פרון 
והמשיך את משנתו באותם ימים, יאיר לפיד. 

אבל קן רובינסון הגה את הרעיונות האלה קודם. 
אני ממליצה לקרוא את ספרו "המקום הנכון" 
שיצא לאור שנתיים לפני כן (2011) ע"י הוצאת כתר. 



הספר ה"מקום הנכון" נולד מתוך הצורך להראות שכל אדם
יכול לזהות את כישרונותיו, להעפיל אליהם ולצמוח מתוך מקום עבודה 
שמאפשר זאת. או יותר נכון הבחירה של האדם במקום עבודה צריכה להיות 
מתוך זיהוי הצורך של "מה אני יודע ואוהב לעשות הכי טוב" מבלי להתפשר 
על מקצוע ופרנסה שלא מאפשרים את חווית הבחירה החופשית.

מחבר הספר קן רובינסון מספר את סיפורם האמיתי של עשרות אנשים 
שנגעו בתהילה מתוך כישרון מיוחד שניחנו בו ואיך המקום הנכון עבורם
הניב את התוצאות המיוחדות מהם בנויה הפקת חייהם. 
ההנחה המרכזית העולה מהספר היא "צריך לזכור תמיד כמה חשוב למצוא 
בשלב מוקדם בחיים מהי העבודה שמבחינתך היא משחק" (עמ` 21).

"רוב התלמידים אינם זוכים כלל לחקור את מגוון היכולות ותחומי העניין 
שלהם. תלמידים שמוחם פועל בצורה שונה - ומדובר בתלמידים רבים,
אולי אפילו ברוב התלמידים - עלולים לחוש ניכור כלפי תרבות החינוך כולה.
לכן, האנשים המצליחים ביותר שתפגשו אי פעם לא היו 
תלמידים טובים בבית הספר" (עמ` 30).

העולם משתנה, אך שיטות החינוך בשלהם דורשים מהתלמידים ליישר 
קו ולייצר ציונים ותחרות. העידן הטכנולוגי הדיגיטלי מתפתח בקצב 
מהיר מאוד וישנו קושי עצום מצידם של רוב האנשים לתפוס זאת.
הדור הצעיר שנולד לתוך המהפכה הדיגיטלית שולט בקלות במחשבים, 
לעומת הדורות הקודמים שמתקשים לעשות זאת.

כאשר אנחנו מתעלמים מהתשוקות שלנו ומנסים כמו עדר לחתור ליעדים
שלא מתאימים לנו כי זה יוקרתי, או כי מרוויחים במקצוע הזה הרבה כסף. 
אנחנו מפסידים את הדבר הנכון לנו במקום
 הנכון שיכול לייצר לנו תשוקה ויצירתיות לחיים.

חשוב להתייחס לדמיון שלנו ולעושרה של האינטליגנציה שמכוונים 
אותנו להישגים מרשימים בחיים. דמיון פורה הוא שאחראי על הישגים 
חשובים בחיים ואסור לזלזל בו.

אחד הכלים המרכזיים בהם ניתן לראות כישרונות של אדם היא פשוט 
להתבונן בו ולראות מה הוא אוהב לעשות. במקום לכפות תבניות וכללים 
אפשר להסתכל בעיני ילדינו ולראות מי הם באמת, מה מושך אותם? 
באילו פעילויות עם נוטים לעסוק מרצונם הטוב? לאיזה כיוון הם נוטים? 
מה מושך אותם יותר מכול? 

אז מהו בעצם המקום הנכון? 
"זוהי הנקודה בה הכישרונות הטבעיים שלנו פוגשים את 
ההתלהבות והלהט שלנו בעשייה. התוצאה היא עבודה קלה ומהנה, 
תחושת הישג גדולה ובעקבותיה סיפוק, ובמידה רבה גם ההצלחה."

זהו ספר שמרחיב את האופקים, מרתק, מאתגר וקשה להניח אותו מהיד. 
חשוב לכל אחד בכל גיל לקרוא אותו ולקבל פרופורציות על העתיד שלו
ועל המקום הנכון שטוב עבורו ועבור ילדיו. 
הוצאת כתר / תוגם מאנגלית: שרון פרמינגר 
עורכת אחראית: אדר זאבי 
294 עמודים כולל הערות 2011
THE ELEMENT KEN Robinson, Ph. D. with lou Aronica
מומלץ לצפות בהרצאותיו המעלפות ביוטיוב.
bookworm


מקור המילה חנוכייה

 

 מי המציא את המילה חנוכייה?

את המילה חנוכייה הגתה כנראה חמדה בן יהודה, והיא פורסמה בשנת 1897 בעיתון "הצבי"
 שכתב אליעזר בן יהודה, קודם לכן נקראה מנורת חנוכה. המילה לא מופיעה במילונו של בן יהודה
(לשוננו לעם כד, עמ` 98).

 גלגולה של חנוכייה

משערים שהחנוכיות הראשונות היו בנויות מנרות בודדים שניצבו בשורה זה לצד זה.
בחפירות ארכיאולוגיות נמצא כלי חרס נמוך ובו בית קיבול לשמן ושמונה פיות המיועדים
לפתילות. מאוחר יותר התפתחה חנוכייה המזכירה בצורתה את צורת המנורה;
חנוכייה בעלת בסיס וציר מרכזי שממנו יוצאים שמונה קנים:
ארבעה מצדו הימני וארבעה מצדו השמאלי.

כבר בתלמוד הוזכר שבשעת סכנה מכניסים את החנוכיות לתוך הבית,
בדרך כלל כשהן תלויות על הקיר, וכתוצאה מכך התפתחה חנוכייה בעלת דופן אחורית.
לרוב עוצבה הדופן כמשולש המזכיר בצורתו שער או קיר של בית כנסת.
את החנוכייה ניתן היה להניח על מצע אנכי ואף לתלות על הקיר.

על פי דיני חנוכייה כשרה על הנרות לעמוד בשורה ישרה.
כמו כן בין נר לנר חייב להישמר מרווח שימנע מן השלהבות להתחבר זו לזו לכדי
שלהבת אחד גדולה. אם החנוכייה מיועדת לנרות שעווה, בין נר לנר חייב להישמר
מרווח שימנע מן השלהבות להמֵס את הנרות.

את החנוכייה מדליקים בעזרת השמש. כדי להבחין את השמש מן הנרות האחרים,
 יש שקנהו גבוה יותר מן הקנים האחרים, ויש שקנהו נבדל בצורתו.

ישנן חנוכיות שלהן שני קנים נוספים, ובסך הכול עשרה קנים.

בחנוכה משמש רק אחד מהם כשמש,
ואילו במהלך השנה מדליקים בשני הקנים נרות שבת.

                                      מתוך: אתר משרד החינוך

Happy Hanukkah

מקור המילה סביבון

 

 על הסביבוןBitmoji Image

מקור השם "סביבון" - שני אנשים טוענים לזכויות על השם סביבון: האחד הוא זילברוש שפרסם 
את השם בתחילת המאה בעיתון העברי "הצפירה"; השני הוא איתמר בן אב"י, 
בנו של אליעזר בן יהודה שטוען שהמציא את המילה בהיותו בן 5.

משחק הסביבון הוא עתיק יומין והוא היה נפוץ בקרב עמים קדמוניים כמו הבבלים,
המצרים היוונים והרומאים.

לשאלת מקורו של משחק הסביבון תשובות אחדות:

   יש הטוענים כי מקורו של המשחק בתקופת בית שני. 
בימי גזרות אנטיוכוס נתנו לילדים סביבונים כדי שישחקו
בהם בכל עת שבה נראו יוונים מתקרבים. על פי סברה זו מטרת המשחק
בסביבון הייתה להסוות את לימודי התורה.

   יש הטוענים כי המשחק בסביבון הוא גלגול של משחק הימורים גרמני שבו
שיחקו יהודים רבים ואף הפסידו כספים. על סביבון ההימורים היו חרותות ארבע
אותיות: N, G, H, S. האות Nפירושה "נִּישְׁט" - לא זכית בכלום; האות Gפירושה "גַנְץ" -
זכית בכל הכסף; האותH  פירושה "הַלְבְּ" - זכית במחצית מן הכסף;
והאות Sפירושה "שְׁטֶל" - המתן תור אחד.

   יש הטוענים שארבע האותיות שעל הסביבון הן ראשי תיבות 
של המילים נשיא  גדול היה שמעון, ושהכוונה היא לשמעון החשמונאי.

   חכמי התורה, שהתנגדו למשחקי הימורים, ניסו למנוע את משחק הסביבון, 
 ומשראו שאין באפשרותם לעשות זאת, הפכו אותו למשחק געגועים לארץ.
האותיות שעל פאות הסביבון הן ראשי תיבות של המשפט: נס גדול היה שם.
המילה "שם" מציינת את הכמיהה לארץ. בארץ ישראל החליפה את "שם" המילה "פה".

 סביבון אחד ושמות לו רבים

עד לפני כשבעים שנה לא היה לסביבון שם עברי מוסכם,
והכינוי "סביבון" לא היה ידוע.

  הסביבון נקרא בשמות רבים:

 דרידל - בפי יהודי מזרח אירופה שדיברו יידיש.

 מגדל עוז- כך נקרא הסביבון בספר תקופת החגים שבו מתואר חג החנוכה:
 "ונערי החדר משחקים במגדל עוז מוצק עשוי בדיל או עופרת".

 חזרזר - בספרו בימים ההם כתב מנדלי מוכר ספרים: "בליל חנוכה הקטנים
מגלגלים על השולחן את החזרזר, הוא כדור עופרת".

 כרכר- המשורר ח"נ ביאליק  כתב בשירו הידוע:

"מורי הביא כרכר לי 
כרכר עופרת יצוקה
יודעים אתם לכבוד מה?
לכבוד החנוכה"

סבסב - אברהם אברונין, המורה ללשון, המציא את השם סבסב.

גלגילון- כינוי שבו השתמש הסופר יעקב שטיינברג.

 פרפרה - מילה שציין יהודה גור במילונו, כנראה בהשפעת המילה הערבית
 "פורפרה" שהיא אף שם של משחק.

                            מתוך: אתר משרד החינוך

Bitmoji Image

מקור המילה סופגניה

 

 על הסופגניה

שבועות אחדים לפני חג החנוכה כבר מוצאים בחנויות את הסופגניות העגלגלות, 
הרכות והמתוקות.

מקורן של הסופגניות במרכז אירופה, והן `עלו ארצה` עם יהודי אירופה. ואולם כבר במשנה
(חלה א ד) נזכר מאכל דומה ושמו סופגנין: "הַסֻּפְגָּנִין, וְהַדֻּבְשָׁנִין... פְּטוּרִין מִן הַחַלָּה".

ור` עובדיה מברטנורא מפרש: "הסופגנים - לחם שבלילתו רכה ועשוי כספוג."

מן הסופגנין שבמשנה חידש דוד ילין בשנת תרנ"ז את הסופגניות,
על שום שגם הן רכות וספוגיות, ומהן נגזרה צורת היחיד - סופגנייה.

אך היו שהתנגדו לחידוש הזה וטענו שהסיומת -יה למילים הפכה למגפה,
למשל: חנוכייה, ומכבייה הקשורות בחנוכה וגם עגבנייה, שמשייה ומטרייה.

ביאליק הציע במקום הסופגנייה את המילה אֶסְפּוֹג, במשקל אֶתְרוֹג.

האקדמיה ללשון העברית קבעה: לא סופגנייה ולא אספוג אלא סופגנית,
 ואולם הצורה סופגנייה היא שנתקבלה בפי הדוברים.

ומדוע אוכלים סופגניות בחנוכה דווקא?

משום שמטגנים אותן בשמן עמוק, והשמן הוא אחד מסממני החג לזכר נס פך השמן.
לאחר שמוציאים את הסופגניות מן השמן הרותח אפשר לספוג מהן את השמן העודף, ואחר כך לרחוץ את הכלים בספוג וגם לעשות ספונג`ה, כלומר לשטוף את הרצפה.

לא במקרה שלוש המילים האלה דומות בצלילן: ספוג, סופגניות וספונג`ה. כולן ממקור אחד,
מן המילה היוונית סְפּוֹנְגוֹס, שפירושה ספוג.
ואולם נראה שכשם שנקביו של הספוג סופגים נוזלים,
כן ספגה העברית את הספוג והוא נשמע עברי לחלוטין ו`מציית`
לכללי הדקדוק העברי: ספוג במשקל ברוש, בכור, והפועל הנגזר ממנה לספּוג.
ב -פ` דגושה.

הספוג בא אל העברית בימי המשנה גם במשמעו הרגיל וגם בשימוש מושאל:
המשנה מגדירה ארבעה סוגי תלמידים. אחד מהם היא מכנה `ספוג`
משום "שֶׁהוּא סוֹפֵג אֶת הַכֹּל" (אבות ה טו), מעין בור סוד שאינו מאבד טיפה.
ומן הספוג נגזרו במשנה הסופגנין, "העשויים כספוג" בלשונו של רש"י.
אבל מה הקשר בין שני אלה לבין הספונג`ה שחדרה אל העגה העברית?
 גם היא מקורה בספונגוס בספרדית יהודית פירושו לנקות ב- espongar.

היוונית, אך היא באה אלינו דרך הספרדית היהודית כלומר בספוג,
ומן האֶ ספונג`ה נוצרה הספונג`ה ויוחדה לשטיפת הרצפות דווקא.
וכך הספוג, esponjaהספונג`ה והסופגנייה הן מילים אחיות.

                                              מתוך: "רגע של עברית" מאת נורית אלרואי




יום שלישי, 17 בנובמבר 2020

חנוכייה

 אני אוהבת לצייר

את זה בטח אתם יודעים

Bitmoji Image

אז ציירתי על חנוכייה





אפשר לתלות על הקיר לקישוט
 ואפשר להניח על השולחן.

הכנת ריבת חצילים

ריבת חצילים

גדלו לי מספר חצילים קטנים בגינה

אז בעלי ביקש שאכין לו
ריבת חצילים - הכנתי לו. 

מצורפות תמונות,






זה מה שיצא...

Bitmoji Image

חודש כסלו - כיס לב

 

חודש כסלו - כיס לב 

כסלו ה- כיס שבלב ❤️, 
הלב שלנו הוא כמו כיס ענק, לפעמים יש בו שמחה ...
לפעמים יש בו עצב...
לפעמים יש בו אהבה...
אנחנו יכולים להחליט מה להכניס לתוך כיס הלב שלנו .
אפשר להכניס לתוכו 
שמחה, אהבה, שלווה, רוגע ואפשר חיוך מילה טובה. 

 בחודש כסלו אנו אוספים מעשים טובים ומשתדלים להרבות בהם.

הכנו כיסים בכיתה והתלמידים כתבו זה לזה ברכות.

מצורפות תמונות,




Bitmoji Image

יום שני, 26 באוקטובר 2020

פאווטון

פאווטון הוא כלי לשילוב מדיות 
מאפשר לתלמידים להביע את עצמם בדרכים יצירתיות ומגוונות. 
ניתן להשתמש בכלי לפתיחה וסיכום נושא, תיעוד חוויות, תיעוד ידע שנצבר או נלמד ועוד...

פתיחה למשימה שבניתי לתלמידיי