29.11.12
היום ערכנו את טקס כ"ט בנובמבר.
ב-כ"ט בנובמבר 1947, הצביעה עצרת האו"ם בעד הקמת מדינות ליהודים ולערבים,
וקבעה את גבולותיהן ברוב של 33 נגד 3 1 ובהימנעות 10 מדינות.
המדינה היהודית אמורה היתה להיבנות משלושה חלקים שאינם כוללים את יפו
(שתהיה למובלעת ערבית) ואת ירושלים (שתהיה לאזור בינלאומי).
היהודים הסכימו להצעה. הערבים דחו אותה,
ולא זו בלבד אלא שתקפו מייד את היישובים היהודיים בכל רחבי ארץ-ישראל.
הבריטים הודיעו על תום המנדט ב-15 במאי 1948 ועל גמר הפינוי הצבאי ב1- באוגוסט 1948.
תכנית החלוקה של האו"ם הביאה בחשבון איחוד כלכלי בין המדינות הערבית והיהודית.
אך בדחותם את החלטת האו"ם, שהעניקה להם מדינה,
דחו הערבים גם את הצעת האו"ם לאיחוד כלכלי ערבי-יהודי.
ביום ה` באייר תש"ח - 14 במאי 1948 - הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת-ישראל.
אולם מפת מדינת-ישראל עוצבה במלחמה, ולא בעצרת האו"ם.
למחרת ההחלטה של עצרת האו"ם מ29- בנובמבר 1947 פרצה מלחמת העצמאות
וב15- במאי 1948 פלשו צבאות מדינות ערב לארץ.
בשנת 1949 הסתיימה המלחמה בחתימת הסכמי שביתת-נשק עם סוריה,
לבנון, ירדן ומצרים. קווי שביתת-הנשק שנקבעו ב- 1949 היו הגבולות הלכה למעשה עד 1967,
אולם במרוצת אותן שמזנה-עשרה שנים שחלפו
לא הסכימה ולו שכנה אחת מבין המדינות הערביות המקיפות את ישראל
לכרות עמו ברית שלום או להכיר בגבולותיה כבני-קיימא.
מצורפות תמונות מהטקס,
