תובנות שעלו במוחי
בתהליך הארוך
של כתיבת התעודות
1. לא משנה כמה זמן לפני מועד הגשת התעודות,
תתחילי לכתוב את ההערות,
בסופו של דבר תצטרכי לשנות עד היום האחרון,
והתעודה בסוף לא תראה כפי שכתבת אותה בתחילה.
(גם מבחינה תוכנית וגם מבחינה עיצובית).
2. ככל שתקדימי לתת את התעודה לבדיקה
כך כמות השינויים שתצטרכי לבצע בה יהיה גדול יותר.
3. לא משנה כמה פעמים בדקת שאין טעויות
בתעודה. זכר ונקבה, י' מיותרת, ניסוח מסורבל,
בסופו של דבר תגלי עוד מקף מיותר ונקודה לא במקום.
4. בתעודה, לא חייבים לשקף מה מצב התלמיד היום,
מה שחשוב הוא לתת לו את המשוב
והכלים הנכונים, שמהם יוכל לצמוח.
5. זכרי, שאת רק אבן אחת מאבני הדרך אותם יעבור התלמיד,
את לא צריכה להיות זו שמפילה אותו
אלא זו שעוזרת ונותנת לו את הכלים לעבור לשלב הבא.
6. כל השנה חיכית לזמן הזה,
למועד בו את מחלקת את התעודה
וזהו יוצאת לחופשת הקיץ.
אז איך זה שכל שנה בדיוק באותו שבוע
וקצת אחרי את מרגישה מועקה, עצבנות וחוסר שקט.
למי ששאל, כך נראות התעודות שלנו השנה,
חילקתי את התעודה
עם ברכה ומשהו מתוק.