פלפל ממולא
המתכון:
מצרכים:
8 פלפלים צבעוניים
למלית:
500 גרם בשר בקר טחון
1/2 1 כוסות אורז לא מבושל
1 בצל גדול מגורר בפומפיה
6 שיני שום גדולות כתושות
1 כפית שטוחה מרק עוף
1 כפית גדושה כמון
1 כפית שטוחה מלח או לפי הטעם
1 כפית גדושה פפריקה מתוקה
קורט בהרט
2 עגבניות מגורדות (או רסק עגבניות מוכן)
צרור פטרוזיליה קטן קצוץ דק
לרוטב:
6 עגבניות גדולות מגורדות (או רסק מוכן)
1 כף פפריקה מתוקה
1 כף שטוחה מלח או לפי הטעם
מעט פלפל שחור
2-3 כפות שמן זית
2 כפות גדושות רסק עגבניות
1 כפית סוכר
מים לפי הצורך
שלבי הכנת המתכון:
בקערה גדולה מערבבים היטב את הבשר הטחון יחד עם האורז, הבצל המגורר, העגבניות, הפטרוזיליה הקצוצה, השום והתבלינים.
חותכים לפלפלים את החלק העליון בזהירות בכדי שיישאר שלם ומנקים את התוכן שלהם.
ממלאים כל פלפל בתערובת הבשר והאורז עד הסוף, אך לא דוחסים את התערובת בכדי שיישאר מקום לאורז לתפוח.
מערבבים בקערה את הרסק עגבניות יחד עם מים רותחים עד שנוצרת סמיכות של רוטב ושופכים לסיר. מתבלים בפפריקה,
מלח ופלפל ומביאים לרתיחה.
מניחים בצורה יפה את הפלפלים בסיר ומעל כל פלפל מניחים 2 כפות של הרוטב.
מכסים את הפלפלים עם המכסים שלהם ומביאים לרתיחה. מורידים את האש לאש קטנה
וממשיכים לבשל ככה עוד שעה עד שעה וחצי או עד שהפלפלים רכים והאורז והבשר מבושלים לגמרי.
במהלך הבישול פותחים את המכסים של הפלפלים ומרטיבים בעוד 1-2 כפות של רוטב בכדי שהאורז לא יצא יבש.
יצא מעולה
בתאבון...
המכבים אולי ניצחו את היוונים – אבל הידעתם כי המילה סופגנייה מקורה דווקא מן היוונית? היא התגלגלה מן המילה spongos שפירושה ספוג.
סופגנייה וסופגנין – את המילה סופגניות חידש דוד ילין על פי המילה סופגנין שבספרות חז"ל. הסופגנין הם מאפה תנור תָּפוּחַ ואוורירי כספוג. אך כבר בעברית של ימי הביניים יש סופגנין מטוגנים בשמן, וככל הנראה הם היו דומים למדי לסופגניות שלנו.
סופגנייה וספינג' – שימוש זה במילה סופגנין הושפע משמו של מאכל דומה בערבית – הוא הספינג' הנאכל עד היום בימות החנוכה בעדות יוצאי צפון אפריקה.
סופגנייה וספונג'ה – מן המקור היווני הגיע אלינו כמובן הספוג וגם הספונג'ה והספונג'דור (סחבה, סמרטוט רצפה) – בתיווכה של הלדינו.
סופגנייה שהיא לביבה – ילין עצמו חידש את המילה סופגניות לציון עוגיות חמאה ומאפים רכים אחרים, ואילו ועד הלשון אימץ את המילה דווקא במשמעות לאטקעס – אולי משום שמדובר במאכל הספוג בשמן. אך עד מהרה התייחדה המילה סופגניות לאחד ממאכלי החג המסורתיים של יהדות אשכנז – העשוי בצק תפוח ומתוק המטוגן בשמן.
סופגנייה שהיא סופגנית – צורת היחיד שנקבעה למילה סופגניות הייתה סֻפְגָּנִית בסיומת ההקטנה ־ִית (מעין סופגן קטן), וכך המילה מופיעה במילוני ועד הלשון (תרצ"ג ותרצ"ח) ובמילוני האקדמיה. אך בפי כול צורת היחיד המקובלת היא סֻפְגָּנִיָּה. דבר דומה קרה גם בשמות אחרים של מאכלים המציינים הקטנה: עוגית (=עוגה קטנה) הפכה לעוגייה, נקניקית (=נקניק קטן) לנקניקייה, ולחמנית ללחמנייה.
החשוב מכול, סופגנייה בגודל בינוני ערכה הקלורי הוא כ־350 קלוריות, וזאת עוד לפני שנוספו לה ציפויים של שוקולד או סוכריות צבעוניות ומילויים מתוקים – ונשמרתם לנפשותיכם... 
